גוף-נפש ברפואה הסינית

ברפואה הסינית קיימים מודלים שונים המתארים את הוויתו של האדם. 
לפי אחד מהם האדם מורכב מהגוף החומרי (jing), אנרגיה (qi) ורוח-נפש (shen), הידועים כ"שלושת האוצרות" (san zai). ה shen היא הרוח, כל מה שמעבר לחומר ואנרגיה. היא המוקרן, המואר, הבהיר, הצלול, האינטואיציה. היא השולט והמושל, היא "בעל הבית". (חשוב לציין שקיים הבדל בין ה-shen הקוסמית, שהיא טהורה וללא רבב, לבין ה-shen האינדיבידואלית שבאדם, שמושפעת מכלי הקיבול שלה – הלב, ויכולה להיות מופרעת ומחוץ לאיזון. בהמשך הדיון אנו מתייחסים ל-shen האינדיבידואלית.) רמת ה-qi - אנרגיה, נשימה. הצ'י הוא זה המחלחל לכל מקום, נע בקצביות ומחזוריות, הוא נשמר ומשמר דרך היישום של סדר וארגון, הוא הפועל אשר גוזר בחומר בשירות הרוח. ה-jing הוא רמת החומר, הגוף הפיזי. התמציות והנוזלים הבסיסיים האחראים להתבטאות תחילת הגדילה בגוף. שומר ונשמר ע"י יישום הגדילה והצמיחה הפיזיים שלנו.

חלוקה זו אינה חלוקה מפרידה, אשר שמה חוצצים וגבולות בין הרמות השונות, אלא חלוקה שמתוכה אנו למדים על הקשר והחיבור ההדוק שבין שלוש הרמות, אשר מרכיבות את האדם כמכלול. כאן גם מתבהרת היותה של תפיסת הרפואה הסינית תפיסה הוליסטית – כולית. בריאות היא מצב בו יש גוף בריא, בו האנרגיה זורמת בחופשיות, והקרנה בריאה של הנפש (shen ming).

כדי לספק ריפוי ובריאות טובה, עלינו ללמוד לזהות את השורש לחוסר האיזון שממנו סובל האדם, ולספק טיפול שנוגע במקור. לשם כך אנו זקוקים לכלים שיאפשרו לנו לטפל בכל אחת מהרמות. ואכן, הרפואה הסינית מציעה מגוון של אמצעי טיפול: דיקור עובד ישירות על רמת הצ'י של המטופל; צמחי מרפא – עובדים ברמת החומר (הצ'י של הצמחים משפיע על הגוף הפיזי ודרכו על הצ'י של האדם), טווינה משפיעה ישירות על הגוף, החומר; טאי-צ'י עובד דרך הגוף על הצ'י, (ברמה הגבוהה והטהורה שלו גם ישירות על ה shen); באמצעות מדיטציה האדם יכול להתחבר ל shen שלו, ולהשפיע עליה. דרך הנחייה רוחנית- פילוסופית- מנטאלית אנחנו יכולים לעזור לאדם לעשות זאת.

מכיוון ששלוש הרמות קשורות זו לזו ביחסים קרובים, ניתן לראות את השפעתן ההדדית הן בתהליכי התפתחות המחלה והן בתהליך ההבראה. 

כמטפלים, אנו יכולים להשתמש בקשרים אלו, ביחד עם הבנה שהכל מצוי בתנועה דינמית של שינוי - ולכן, הטיפול באספקט אחד משפיע על הרמות האחרות. 

כך, כאשר יש כאב פיזי רב שבהמשך גורם לסבל מנטאלי וחוסר שקט, טיפול שיתמקד בהפחתת הכאב יאפשר לנפש להתחזק ולמצוא את הפתרונות הנכונים להביא להבראה מלאה יותר של הגוף.

הריק והמלא, או: חצי הכוס

לתפיסה העצמית של האדם יש השפעה רבה על מציאות חייו. באופן מאוד טבעי, אנחנו חיים מתוך תפישות והנחות מסויימות, וכל דבר שקורה לנו או לסובבים אותנו משמש אותנו לחיזוק ההנחות הבסיסיות האלו.

מי לא מכיר את האנשים שמרגישים מקופחים או מסכנים וכל דבר שלילי שקורה להם, או דבר חיובי שקורה למישהו אחר רק "מוכיח" את הטענה שלהם? או אלה שכל הזמן דואגים שמשהו רע עלול לקרות, וגם כשדברים טובים קורים להם הם נאנחים ובטוחים שהטוב הוא זמני, ותיכף, ממש תיכף תגיע ה"מכה"...

עד כמה הדרך שבה אנחנו מתייחסים למציאות הופכת למציאות שלנו?
האם יש רק שתי אפשרויות – והכוס יכולה להיות חצי ריקה, או חצי מלאה? ואנחנו יכולים לראות את הטוב/ את מה שיש, או לראות את הרע/ את מה שאין?
האם הפירוש הישיר שעשיתי כאן  יש=טוב, רע=אין הוא מדוייק, או הכרחי? 
האם קיימת אפשרות נוספת?

המציאות של הכוס היא מורכבת יותר, כמו גם המציאות שלנו ושל הקיום שלנו. יש כוס, או לפחות משהו שאנו מסכימים לקרוא לו כך. הריקנות הבסיסית שלה היא שמאפשרת לה לתפקד ככוס, ולהכיל מים או כל נוזל אחר. וכך, הכוס שמולנו, חצייה מלא במים, חצייה מלא באויר וריק ממים. 

האם מים הם טובים ואויר הוא רע? האם להפך? 

סיפור עם עתיק מקמבודיה מספר על איכר שאיבד את הסוסה שלו "כאשר נעלמה הסוסה, אמרו אנשי הכפר 'מזל רע!' אולם כאשר שבה הסוסה עוד ביום למחרת ולצדה סוס טוב וחזק, אמרו אנשי הכפר 'מזל טוב!'. כאשר בנו של האיכר רכב על הסוס האציל הוא נפל ושבר את רגלו. אז כל האנשים אמרו, 'מזל רע!'. פרצה מלחמה עם הכפר הסמוך, וכל הגברים הצעירים והבריאים גויסו. גברים רבים לחמו ומתו בשדה הקרב. מכיוון שבנו של האיכר שבר את הרגל, הוא לא יכול היה לצאת למלחמה, ולכן נשאר בחיים. האם זה היה רווח או הפסד? מזל טוב או מזל רע? מי יכול להגיד? "


לכן, 
בואו ננסה לשפוט את המציאות קצת פחות בחומרה. 
ניתן לדברים להיות מה שהם,
בלי פירושים, בלי להעמיס עליהם שיפוטיות וביקורת, בלי לומר טוב ורע. 
לפקוח את העיניים, להסתכל על מה שיש.
לבחון היטב את המצב, בלי פאניקה, בלי היסטריה,
לנסות ולזהות - 
את מה שניתן לשנות,
ואת מה שלא ניתן לשנות. 
 

נפש בריאה בגוף בריא

אני כבר שומעת אתכם נאנחים לעצמכם ואומרים(לקרוא במבטא פולני): "נו, שוב הקלישאות האלו".

אז כן, שוב הקלישאות.
 ....
אחר הצהריים נהיה לי שקט בבית, ונזכרתי שקיבלתי במתנה את הספר "מרפא הבשם", לקט מכתובי הרמב"ם אודות סגולות המרפא של מיני צמחים ומזונות, וטרם יצא לי לעיין בו. אז ישבתי לי בכורסה, וקראתי. לא הופתעתי לגלות שמרבית העקרונות עליהם הוא מדבר קיימים גם ברפואה הסינית, והם חלק מהמשנה הטיפולית שלי.
לפעמים הדברים הכי פשוטים וברורים הם הכי חשובים, אך פעמים רבות נדמה שהם הדברים שהכי קשה ליישם או לשלב לתוך החיים. מי מאיתנו לא יודע שרוגע ושלווה טובים לבריאות? שכדאי להמנע מכעס מרובה וסטרס. שצריך לשבת לאכול, ולא "לחטוף" אוכל? למי לא אמרו להרבות בשתיית מים, או באכילת פירות וירקות? וכו' וכו'.....
כמה מאיתנו באמת עושים זאת? כמה דברים אתם יודעים על בריאות, על עצמכם ולא מיישמים?

אז נכון, כולנו חיים במאה ה-21, לרובנו יש עבודה תובענית פחות או יותר, משפחה, חברים ומגוון מטלות יומיומיות.
ובכל זאת, אני מאמינה שניתן לנו כוח מיוחד, זכות ייחודית - כוח הבחירה.
אני מאמינה שיש לנו בחירה: גם אם לא מלאה, אז לפחות חלקית, או לפחות בחירה איך להתייחס לדברים. לנקודת השקפה זו יש כוח אדיר: היא מחזירה לאנשים שליטה על חייהם. ויותר מזה - על מחשבותיהם. היא מזכירה לנו לחזור להיות "בעל הבית" של עצמנו.
ולפני שניכנס לדיון הפילוסופי (המרתק!) אודות בחירה חופשית, נחזור לנושא....

אז הנה כמה דברים קטנים, שאתם יכולים לעשות עבור עצמכם:
* לפתוח את הבוקר עם כוס גדולה של מים, רצוי בטמפרטורת החדר. לפני הקפה, לפני האוכל, לפני שיוצאים מהבית.
* לפנות לעצמכם כמה דקות של שקט. לבד. בחדר בלי עוד אנשים, או במרפסת מול הנוף. חמש-עשר דקות של ישיבה שקטה, בלי טלפון, בלי אינטרנט, בלי טלוויזיה. רק לשבת. מתי שמתאפשר - בבוקר, לפני שמעירים את הילדים או יוצאים למרוץ היום, בצהריים אם אתם בבית, או לפני השינה. רק לשבת, קצת לבהות קדימה, או לעצום עיניים. ולנשום.
* לאכול מסודר. זה לא אומר שחייבים לאכול אורגני, או אצות וטופו (למרות שזה לא רע...) זה רק אומר לשמור על סדר. לאכול שלוש ארוחות ביום, בשעות פחות או יותר קבועות. כמה שיותר מזון טרי, מזין, ופחות מזון מעובד, תעשייתי וקנוי. לפתח תשומת לב למה שאתם מכניסים לגוף שלכם.  (וכמובן שיש עוד המון מה לומר על אוכל ותזונה. בהמשך)
* פעילות גופנית!!! - מתוך "מרפא הבשם": ההתעמלות המשובחת היא זו שמעוררת את הגוף וחשוב מכך - זו שמעוררת גם את הנפש. שמחת הנפש והתעוררותה יבריאו את הגוף ויסירו מחלות.
*לאכול בנחת, בישיבה, בתשומת לב. בלי טלוויזיה, לא מול המחשב, לא "לחטוף" משהו, לא לאכול בעמידה, הליכה או תוך כדי עשייה של משהו אחר.
* לצאת לטבע - לראות שמיים, לנשום אוויר בלי פיח, לטבול את הרגליים בים, לראות קצת ירוק, ומים, או קצת מרחבי מדבר שקטים.

לאכול טוב, לישון טוב, להתלבש טוב, לא להתיש את עצמנו בעבודה מאומצת מידי
לאהוב, ולשמוח.