על הקשר בין עבודה לכאבים אורתופדיים

"אחד מכל עשרה ישראלים סובל מבעיות שלד-שריר כגון כאבי גב, כאבי צוואר או מחלות מפרקים ומצבים רפואיים נוספים." כך פורסם לפני כשבוע ב ynet, בכתבה שסקרה תוצאות מחקר שנערך ב 25 מדינות אירופאיות, והשנה גם בישראל. 

ועוד כמה נתונים מטרידים: 

* כ-50% מהיעדרויות מהעבודה במשך שלושה ימים ומעלה קשורות לכאבי גב ומפרקים. 

* הפרעות שריר ושלד גורמות ל-60% ממקרי אובדן כושר העבודה לצמיתות. 

* העלות השנתית הכוללת של הפרעות שלד-שריר בישראל היא כ- 4% מהתוצר המקומי הגולמי. 

* לאחר שיקום, רק 35% מנפגעי הגפיים ועמוד השדרה חוזרים למעגל העבודה. 

בקליניקה, אני פוגשת מטופלים רבים שסובלים מבעיות אורתופדיות שקשורות לעבודתם: תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), כאבים בפרק כף היד, מרפק, כתפיים, שכמות, צוואר, גב עליון, וכאבי גב תחתון. לצד הטיפול המותאם אישית באמצעות דיקור וטווינה (פיזיותרפיה סינית), חשוב מאוד לבדוק, למצוא ולתקן את הגורמים לכאב, כדי להגיע לשורש הבעיה ולמנוע את חזרתה. 

ומה אתם יכולים לעשות בעיניין?
חשוב מאוד ליצור סביבת עבודה בטיחותית, בריאה וארגונומית.

לעובדים במשרד:
- כיסא איכותי שתומך בגב התחתון, ושניתן להתאים את גובהו בהתאם לגובה השולחן ולגובה היושב על הכיסא.
לוודא שיש זוית של 90 מעלות בברכים, וכפות הרגליים דורכות בנוחות על הרצפה או על הגבהה לרגליים (לנמוכים). הזיזו חפצים מיותרים מתחת לשולחן שמפריעים לישיבה נינוחה.
- סדרו את שולחן העבודה לפי מידותיכם ולפי השימוש: שבו בדיוק מול המחשב ולא באלכסון, סדרו את המקלדת והעכבר כך שלא תצטרכו לפשוט את הזרוע בצורה מוגזמת, קרבו את מכשיר הטלפון למרחק שלא תצטרכו להתמתח בצורה לא נוחה אליו. רצוי לשבת כך שהאמות נשענות על השולחן באזור שקרוב למרפק, במרפקים יש זוית של כ 100 מעלות.
- שימו לב לישיבה וליציבה שלכם: ודאו שאין מתח בשכמות, בצוואר, או בזרועות.
- המנעו מרוח ישירה של מזגן או מאוורר על העורף.

ובאופן כללי:
הקפידו לנעול נעליים נוחות!  - לעובדים בסביבה מסוכנת, הקפידו על נעלי בטיחות, לפי נהלי המקום. לסובלים מבעיות ברכיים או גב ניתן להוסיף מדרסים טובים ומותאמים אישית לכל נעל. - העדיפו נעלי ספורט, או סנדלים שטוחות ובעלות רפידה אורטופדית על פני נעלי עקב.
- הכניסו לשיגרה פעילות גופנית סדירה!! יוגה, פילאטיס, הליכה, שחייה וכד', פעמיים-שלוש בשבוע.
- עשר דקות של מתיחות ותרגילים ממוקדים בבוקר ובערב יביאו תוצאות מפתיעות. אם אתם לא יודעים מה לעשות - פנו למטפל מוסמך, למדריך כושר או מאמן.
- הקפידו לשתות הרבה מים, ולאכול ארוחות מזינות ומסודרות. לא לוותר על ארוחת הבוקר!

ונסיים בציטוט מתוך ה dao de jing
"טפל בקשה בעודו קל,
טפל בגדול בעודו קטן"

אל תיכנסו לתוך הסטטיסטיקה!
איבחון וטיפול מוקדם בבעיות אורתופדיות יכולים למנוע סבל מיותר, נזקים קבועים, הפסד ימי עבודה, וניתוחים.
צרו קשר עוד היום כדי לתאם תור לטיפול!
יעל סייג 052-3960764

גוף-נפש ברפואה הסינית

ברפואה הסינית קיימים מודלים שונים המתארים את הוויתו של האדם. 
לפי אחד מהם האדם מורכב מהגוף החומרי (jing), אנרגיה (qi) ורוח-נפש (shen), הידועים כ"שלושת האוצרות" (san zai). ה shen היא הרוח, כל מה שמעבר לחומר ואנרגיה. היא המוקרן, המואר, הבהיר, הצלול, האינטואיציה. היא השולט והמושל, היא "בעל הבית". (חשוב לציין שקיים הבדל בין ה-shen הקוסמית, שהיא טהורה וללא רבב, לבין ה-shen האינדיבידואלית שבאדם, שמושפעת מכלי הקיבול שלה – הלב, ויכולה להיות מופרעת ומחוץ לאיזון. בהמשך הדיון אנו מתייחסים ל-shen האינדיבידואלית.) רמת ה-qi - אנרגיה, נשימה. הצ'י הוא זה המחלחל לכל מקום, נע בקצביות ומחזוריות, הוא נשמר ומשמר דרך היישום של סדר וארגון, הוא הפועל אשר גוזר בחומר בשירות הרוח. ה-jing הוא רמת החומר, הגוף הפיזי. התמציות והנוזלים הבסיסיים האחראים להתבטאות תחילת הגדילה בגוף. שומר ונשמר ע"י יישום הגדילה והצמיחה הפיזיים שלנו.

חלוקה זו אינה חלוקה מפרידה, אשר שמה חוצצים וגבולות בין הרמות השונות, אלא חלוקה שמתוכה אנו למדים על הקשר והחיבור ההדוק שבין שלוש הרמות, אשר מרכיבות את האדם כמכלול. כאן גם מתבהרת היותה של תפיסת הרפואה הסינית תפיסה הוליסטית – כולית. בריאות היא מצב בו יש גוף בריא, בו האנרגיה זורמת בחופשיות, והקרנה בריאה של הנפש (shen ming).

כדי לספק ריפוי ובריאות טובה, עלינו ללמוד לזהות את השורש לחוסר האיזון שממנו סובל האדם, ולספק טיפול שנוגע במקור. לשם כך אנו זקוקים לכלים שיאפשרו לנו לטפל בכל אחת מהרמות. ואכן, הרפואה הסינית מציעה מגוון של אמצעי טיפול: דיקור עובד ישירות על רמת הצ'י של המטופל; צמחי מרפא – עובדים ברמת החומר (הצ'י של הצמחים משפיע על הגוף הפיזי ודרכו על הצ'י של האדם), טווינה משפיעה ישירות על הגוף, החומר; טאי-צ'י עובד דרך הגוף על הצ'י, (ברמה הגבוהה והטהורה שלו גם ישירות על ה shen); באמצעות מדיטציה האדם יכול להתחבר ל shen שלו, ולהשפיע עליה. דרך הנחייה רוחנית- פילוסופית- מנטאלית אנחנו יכולים לעזור לאדם לעשות זאת.

מכיוון ששלוש הרמות קשורות זו לזו ביחסים קרובים, ניתן לראות את השפעתן ההדדית הן בתהליכי התפתחות המחלה והן בתהליך ההבראה. 

כמטפלים, אנו יכולים להשתמש בקשרים אלו, ביחד עם הבנה שהכל מצוי בתנועה דינמית של שינוי - ולכן, הטיפול באספקט אחד משפיע על הרמות האחרות. 

כך, כאשר יש כאב פיזי רב שבהמשך גורם לסבל מנטאלי וחוסר שקט, טיפול שיתמקד בהפחתת הכאב יאפשר לנפש להתחזק ולמצוא את הפתרונות הנכונים להביא להבראה מלאה יותר של הגוף.

הריק והמלא, או: חצי הכוס

לתפיסה העצמית של האדם יש השפעה רבה על מציאות חייו. באופן מאוד טבעי, אנחנו חיים מתוך תפישות והנחות מסויימות, וכל דבר שקורה לנו או לסובבים אותנו משמש אותנו לחיזוק ההנחות הבסיסיות האלו.

מי לא מכיר את האנשים שמרגישים מקופחים או מסכנים וכל דבר שלילי שקורה להם, או דבר חיובי שקורה למישהו אחר רק "מוכיח" את הטענה שלהם? או אלה שכל הזמן דואגים שמשהו רע עלול לקרות, וגם כשדברים טובים קורים להם הם נאנחים ובטוחים שהטוב הוא זמני, ותיכף, ממש תיכף תגיע ה"מכה"...

עד כמה הדרך שבה אנחנו מתייחסים למציאות הופכת למציאות שלנו?
האם יש רק שתי אפשרויות – והכוס יכולה להיות חצי ריקה, או חצי מלאה? ואנחנו יכולים לראות את הטוב/ את מה שיש, או לראות את הרע/ את מה שאין?
האם הפירוש הישיר שעשיתי כאן  יש=טוב, רע=אין הוא מדוייק, או הכרחי? 
האם קיימת אפשרות נוספת?

המציאות של הכוס היא מורכבת יותר, כמו גם המציאות שלנו ושל הקיום שלנו. יש כוס, או לפחות משהו שאנו מסכימים לקרוא לו כך. הריקנות הבסיסית שלה היא שמאפשרת לה לתפקד ככוס, ולהכיל מים או כל נוזל אחר. וכך, הכוס שמולנו, חצייה מלא במים, חצייה מלא באויר וריק ממים. 

האם מים הם טובים ואויר הוא רע? האם להפך? 

סיפור עם עתיק מקמבודיה מספר על איכר שאיבד את הסוסה שלו "כאשר נעלמה הסוסה, אמרו אנשי הכפר 'מזל רע!' אולם כאשר שבה הסוסה עוד ביום למחרת ולצדה סוס טוב וחזק, אמרו אנשי הכפר 'מזל טוב!'. כאשר בנו של האיכר רכב על הסוס האציל הוא נפל ושבר את רגלו. אז כל האנשים אמרו, 'מזל רע!'. פרצה מלחמה עם הכפר הסמוך, וכל הגברים הצעירים והבריאים גויסו. גברים רבים לחמו ומתו בשדה הקרב. מכיוון שבנו של האיכר שבר את הרגל, הוא לא יכול היה לצאת למלחמה, ולכן נשאר בחיים. האם זה היה רווח או הפסד? מזל טוב או מזל רע? מי יכול להגיד? "


לכן, 
בואו ננסה לשפוט את המציאות קצת פחות בחומרה. 
ניתן לדברים להיות מה שהם,
בלי פירושים, בלי להעמיס עליהם שיפוטיות וביקורת, בלי לומר טוב ורע. 
לפקוח את העיניים, להסתכל על מה שיש.
לבחון היטב את המצב, בלי פאניקה, בלי היסטריה,
לנסות ולזהות - 
את מה שניתן לשנות,
ואת מה שלא ניתן לשנות. 
 

נפש בריאה בגוף בריא

אני כבר שומעת אתכם נאנחים לעצמכם ואומרים(לקרוא במבטא פולני): "נו, שוב הקלישאות האלו".

אז כן, שוב הקלישאות.
 ....
אחר הצהריים נהיה לי שקט בבית, ונזכרתי שקיבלתי במתנה את הספר "מרפא הבשם", לקט מכתובי הרמב"ם אודות סגולות המרפא של מיני צמחים ומזונות, וטרם יצא לי לעיין בו. אז ישבתי לי בכורסה, וקראתי. לא הופתעתי לגלות שמרבית העקרונות עליהם הוא מדבר קיימים גם ברפואה הסינית, והם חלק מהמשנה הטיפולית שלי.
לפעמים הדברים הכי פשוטים וברורים הם הכי חשובים, אך פעמים רבות נדמה שהם הדברים שהכי קשה ליישם או לשלב לתוך החיים. מי מאיתנו לא יודע שרוגע ושלווה טובים לבריאות? שכדאי להמנע מכעס מרובה וסטרס. שצריך לשבת לאכול, ולא "לחטוף" אוכל? למי לא אמרו להרבות בשתיית מים, או באכילת פירות וירקות? וכו' וכו'.....
כמה מאיתנו באמת עושים זאת? כמה דברים אתם יודעים על בריאות, על עצמכם ולא מיישמים?

אז נכון, כולנו חיים במאה ה-21, לרובנו יש עבודה תובענית פחות או יותר, משפחה, חברים ומגוון מטלות יומיומיות.
ובכל זאת, אני מאמינה שניתן לנו כוח מיוחד, זכות ייחודית - כוח הבחירה.
אני מאמינה שיש לנו בחירה: גם אם לא מלאה, אז לפחות חלקית, או לפחות בחירה איך להתייחס לדברים. לנקודת השקפה זו יש כוח אדיר: היא מחזירה לאנשים שליטה על חייהם. ויותר מזה - על מחשבותיהם. היא מזכירה לנו לחזור להיות "בעל הבית" של עצמנו.
ולפני שניכנס לדיון הפילוסופי (המרתק!) אודות בחירה חופשית, נחזור לנושא....

אז הנה כמה דברים קטנים, שאתם יכולים לעשות עבור עצמכם:
* לפתוח את הבוקר עם כוס גדולה של מים, רצוי בטמפרטורת החדר. לפני הקפה, לפני האוכל, לפני שיוצאים מהבית.
* לפנות לעצמכם כמה דקות של שקט. לבד. בחדר בלי עוד אנשים, או במרפסת מול הנוף. חמש-עשר דקות של ישיבה שקטה, בלי טלפון, בלי אינטרנט, בלי טלוויזיה. רק לשבת. מתי שמתאפשר - בבוקר, לפני שמעירים את הילדים או יוצאים למרוץ היום, בצהריים אם אתם בבית, או לפני השינה. רק לשבת, קצת לבהות קדימה, או לעצום עיניים. ולנשום.
* לאכול מסודר. זה לא אומר שחייבים לאכול אורגני, או אצות וטופו (למרות שזה לא רע...) זה רק אומר לשמור על סדר. לאכול שלוש ארוחות ביום, בשעות פחות או יותר קבועות. כמה שיותר מזון טרי, מזין, ופחות מזון מעובד, תעשייתי וקנוי. לפתח תשומת לב למה שאתם מכניסים לגוף שלכם.  (וכמובן שיש עוד המון מה לומר על אוכל ותזונה. בהמשך)
* פעילות גופנית!!! - מתוך "מרפא הבשם": ההתעמלות המשובחת היא זו שמעוררת את הגוף וחשוב מכך - זו שמעוררת גם את הנפש. שמחת הנפש והתעוררותה יבריאו את הגוף ויסירו מחלות.
*לאכול בנחת, בישיבה, בתשומת לב. בלי טלוויזיה, לא מול המחשב, לא "לחטוף" משהו, לא לאכול בעמידה, הליכה או תוך כדי עשייה של משהו אחר.
* לצאת לטבע - לראות שמיים, לנשום אוויר בלי פיח, לטבול את הרגליים בים, לראות קצת ירוק, ומים, או קצת מרחבי מדבר שקטים.

לאכול טוב, לישון טוב, להתלבש טוב, לא להתיש את עצמנו בעבודה מאומצת מידי
לאהוב, ולשמוח.

מציאות מוחלטת, או: "אז מה זה אומר שכואבת לי הברך?"

ראשיתו של כל טיפול מוצלח הוא באבחנה נכונה.
האבחנה ברפואה הסינית מבוססת על הקשבה, הסתכלות ומישוש. הקשבה לסיפור שהמטופל מציג, למקומות שכואבים, למצב רוחו, וגם לדברים שאינו מספר, למה שמצוי בין השורות, לטון הדיבור, לקצב ולעוצמה. הסתכלות על האדם, על מבנה הגוף, על גוון עור הפנים, על הברק שבעיניים (神明shen ming, הקרנת הנפש), על צבע מרקם וצורת הלשון, ועוד. המישוש הוא של הדופק, ושל איזורים נוספים בגוף לפי הצורך.
בבואנו לאבחן, ניקח את מכלול הסימפטומים והסימנים - הפיזיים, הנפשיים, הרגשיים, וננסה להרכיב מהם תמונה שלימה של מצב המטופל ברגע הזה, כדי שנוכל להבין היכן טמונה הבעיה, וכיצד ניתן לגשת אליה ולטפל בה.
האבחנה מבוססת על עולם מושגים רחב שכולל את היין והיאנג, חמשת הפאזות (אלמנטים), תפקודי איברים ומרידיאנים, ועוד. חלק מהמושגים נשמעים מוכרים, חלקם שונים לגמרי מהמוכר. דווקא כשהמושג דומה למשהו בעברית נוצר בלבול.... מטופלים שמגיעים לטיפול ברפואה סינית שומעים אבחנות מוזרות ומשונות על הכבד שנפתח אל העיניים, מתכת חזקה מידי שמבקרת את העץ, אדמה חלשה שמייצרת לחות, סטגנציות של צ'י וחולשה של המחמם התחתון....

במהלך השנים שאני מטפלת, גיליתי כמה תגובות אופייניות לאבחנות הסיניות ולטיפול הסיני בכלל. הנה כמה דוגמאות:
יש את אלו שקצת מבולבלים - מזה שהכבד לא בסדר, או שיש בעיה עם העץ, ומה זה בכלל אומר שהיין והיאנג לא בהרמוניה...
יש את אלו שמחפשים הגדרות "מערביות" ("אז זה אומר שיש לי דלקת?")
יש את אלו שהפילוסופיה הסינית מרתקת אותם, והם מנסים להבין ולהתחבר לרעיונות שעומדים מאחורי ההגדרות,
יש את האנשים שזה לא מעניין אותם למה כואב, מה אני עושה ולמה - העיקר שזה יעבוד (ורצוי שמהר). ובכלל, כל הסיפור הזה של המחטים נשמע להם קצת ממבו-ג'מבו, אבל, הם כבר ניסו הכל, ומישהו אמר להם שכדאי לנסות גם את זה, ודווקא באורח פלא הם מרגישים יותר טוב בזמן האחרון...
ויש... ויש...

זה דווקא נחמד, שכל אדם הוא יצירה מיוחדת של הטבע.
זה שומר אותי חדה ועירנית:
להקשיב היטב,
לאבחן נכון,
לטפל נכון,
      וכמובן גם לדעת להסביר לכל אחד את מה שהוא רוצה לדעת.


כך, כל מפגש הוא ייחודי, רגע שאינו חוזר.

שתיים

כבר כמה ימים אני מתלבטת מה לכתוב.

אני יודעת... פשוט מתיישבים מול המחשב, עם כוס תה ירוק או כוס של קפה שחור, ומתחילים.

אבל אצלי זה תמיד קצת יותר מורכב.

פתחתי בהקדמה. ועכשיו- מה?

יש המון דברים שרוצה לומר, לספר ולכתוב, ודברים שכדאי, ודברים שצריך, וקצת עליי, וקצת על הרפואה הסינית, וקצת על הקליניקה שלי, והגיגים פילוסופיים ומשפטים סיניים עתיקים, ועל החיים בסין, ועל החיים כאן...

ולמה בעצם נועד הבלוג? והאם צריכה להיות לו מטרה, או שכל מטרתו היא להיות, לשקף, לייצג?

אחד העקרונות החביבים עליי בחשיבה הסינית הוא הדואליות.

הדואליות המזרחית שונה מאוד מחברתה המערבית. אצלנו, במערב, הדואליות משמעה ניגודים, הפכים, קיטוב ושוני. הדברים הם מאוד מוחלטים: שחור על גבי לבן. שחור או לבן...

בחשיבה הסינית הדואליות מיוצגת על ידי המספר שתיים,  二 er, (קו שמייצג את האדמה וקו שמייצג את השמיים) ועל ידי המושגים יין 阴yin, ויאנג 阳yang. 

היין והיאנג הם הרבה יותר מאשר ניגודים. הם משלימים זה את זה, הם חלקים של שלם, הם פנים שונות לאותו הדבר, ייחסיים זה לזה, תלויים האחד בשני, מגדירים אחד את השני.

היין הוא המקור, הוא החומר, רך, אפל, קריר, הוא סטאטי, הוא החלק הפנימי, השקט. היאנג הוא האל-חומר, האויר, האש, האור והחום, מה שזז, מה שיוצא החוצה, רועש, מוחצן.

ביחד הם מייצגים את הפנים השונות של הבריאה. בכל דבר יש יין ויאנג. השמש היא יאנג לעומת הירח הייני, הגבר הוא יאנג לעומת האישה, ילד צעיר הוא יאנגי לעומת אדם בא-בימים, והקיץ הוא יאנג לעומת החורף.

עצבות היא יין ושמחה היא יאנג. לידה היא יאנגית לעומת ההריון, וגם יאנגית לעומת המוות....

מחשבה היא יין, מסתובבת בשקט בראש, או בחלל הבטן או החזה. אך היא הבסיס לכל עשייה - דיבור, כתיבה, פעולה שהם כולם יאנג.

ביין-יאנג הסיני, יש מקום לכל אחד להיות מה שהוא עכשיו, ביחס לסביבה, ביחס לצרכיו.

זה הריקוד הפנימי של החיים,

מה שמתחיל למטה יכול לעלות

וכשמגיע למעלה יכול לרדת.

מי שנולד סופו למות

אין טעם לכעוס או לקטר

זוהי בסך הכל התנועה הטבעית

.....

התחלה

תמיד אותה שאלה... מאיפה מתחילים?

הנתחיל ברגע הזה, שעת צהריים אביבית בביתי, בעודי יושבת מול המחשב וכותבת רשומה ראשונה לבלוג הטרי שלי?
אולי נביט לאחור, כשנה - ליום בו חזרתי לארץ אחרי שנתיים של חיים ולימודים בסין? או שבע שנים - לתחילת הלימודים? או אולי שמונה- כשהחלטתי ללמוד, או תשע- אז בחרתי שלא ללמוד הנדסה... אולי לגיל עשר (שאמא אומרת) שאמרתי שאני רוצה להיות רופאה... ?
הנלך לאחור שלושים וקצת שנים, ליום בו נולדתי, או תשעה חודשים לפני כן, או למחשבה של הורי שהביאה לאותו הרגע?...


אז נחזור אל הרגע הזה
שבעצם הוא כל מה שיש, וממילא מכיל את כל מה שהיה

וילון מתנדנד ברוח הקלה,
כלב נובח במרחק
מטוס טס בשמיים

אמר ג'ואנג צה
"מה שמאפשרים אותו הרי הוא אפשרי.
מה שאין מאפשרים אותו איננו אפשרי.
דרך נוצרת במקום שפוסעים בו"

יוצאת לדרך...

אשמח לשתף אתכם ברשומות ומחשבות
על החיים
   על רפואה סינית
       עליי


אשמח שתגיבו, תשאלו, תעקבו, תשתפו